#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. מדוע ברכת יוצר האדם פותחת בברוך? 	"רש""י פירש שתיקנוה ליצירה ראשונה של אדם הראשון ואינה מסדר ברכות הזווג דהא ביצירה הראשונה עדיין לא היתה נקבה <sup>ז</sup>. והתוס' (ד""ה שהכל) פירשו שאע""פ שהיא סמוכה לחברתה כיון שקצרה היא אם לא היה פותח בברוך היה נראה הכל ברכה אחת. ור""ח פירש דיוצר האדם פותחת בברוך לפי שיש שלא היו אומרים אותה גם לנו היא בפני עצמה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  והמהרש""א ביאר בשיטת רש""י שהברכה שקודמתה לאסיפת העם נתקנה.</span>"	כתובות ח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. לוי לא בירך יוצר האדם ורב אשי בירך. במה נחלקו בהו""א ובמסקנא? "	"בהו""א אם היתה יצירה אחת או שתי יצירות. יצירה אחת לרש""י כמ""ד שמתחלה נבראו שני פרצופים. לתוס' (ד""ה חדא) כמ""ד שמתחילה נברא פרצוף אחד. שתי יצירות לרש""י כמ""ד זנב היה וממנו נבראה האשה. לתוס' כמ""ד שני פרצופים <sup>ח</sup>.<br>למסקנא לכו""ע היתה יצירה אחת, ונחלקו אם הולכים אחר המחשבה או שהולכים אחר המעשה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  והרשב""א כתב שהר""ח פירש שלמ""ד חדא יצירה חוה לבדה נוצרה מן הצלע. ולמ""ד שתי יצירות אחת נוצרה עמו מקדם וברחה.</span>"	כתובות ח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ממתי ועד מתי מברכים ברכת שהשמחה במעונו ובאלו תנאים? 	"מתחילים לברך מכי רמו שערי באסינתא. ופרש""י שיש שורין שעורים בעריבת מים להטיל שכר לצורך חופה <sup>ט</sup>, וי""א לשם החתן והכלה זורעין שעורין בעציץ לומר פרו ורבו וצמחו כשעורים הללו. רב פפא בירך משעת אירוסין שהיו מתוקנים לו כל צרכי חופה וסעודה.<br>משבעה ועד שלשים בין אמר להו מחמת הלולא ובין לא אמר להו מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו. מכאן ועד תריסר ירחי שתא אי אמר להו מחמת הלולא מברך ואי לא לא <sup>י</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  כתב הרשב""א והיינו דוקא שכבר היו קידושין אבל לפני קידושין לא, דתרתי בעינן שקידש וטריח ליה, דאז ואין ודאי לא יחזור בו. 
<br>י.  כתב הרא""ש שלברכת שהשמחה במעונו לא בעי עשרה.</span>"	כתובות ח. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. האם אבלים מן המנין ולמאי נפק""מ? "	"לרב ולרב יוחנן אין אבלים מן המנין ולברייתא אבלים מן המנין. והברייתא ורב מיירי בברכת המזון. רש""י (ד""ה בברכת) פירש להצטרף לג' לזמן עליו שהרי אבל חייב בכל המצוות. והתוס' (ד""ה כי) פירשו לברכת אבלים שבברכת המזון שצריכה עשרה. ורב יוחנן שאמר אין אבלים מן המנין איירי בברכת רחבה וכן הדין כל ז'."	כתובות ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. מדוע תקנו ארבע עשרה כוסות בבית האבל, מדוע לבסוף פחתו ולכמה פחתו? 	"עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל שלשה קודם אכילה כדי לפתוח את בני מעיו. שלשה בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמעיו. ארבעה לאחר אכילה על כל ברכה בברהמ""ז שותה כוס. הוסיפו עליהם ארבעה. אחד כנגד חזני העיר שהיו שמשי העיר להתעסק במתים ובשאר צרכי ציבור. אחד כנגד פרנסי העיר שהיו מבזבזים ממונם לקבורת עניים. אחד כנגד בהמ""ק שינחמנו המקום בבניינו מאבלנו שאנו מתאבלים עליו כעל מת. ואחד כנגד ר""ג, שבראשונה היו קוברים המת בבגדים יקרים ולאחר שר""ג נהג קלות בעצמו להקבר בכלי פשתן נהגו כל העם אחריו. היו שותים ומשתכרים וחזרו לעשרה כוסות <sup>יא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יא.  כן פרש""י. והרשב""א כתב נראה דבעשרה נמי איכא שכרות, והנכון שהחזירוהו שאין שותין אלא כדי סיפוקן.</span>"	כתובות ח:		
